האם ראיון אישי תורם לקידום?
 

כל מי ששואף להיות מוכר/ת, ודאי היה שמח לכתבה ב"ידיעות אחרונות" " או בעיתון פופולארי אחר. אולם, לרוב בכתבה בעיתון פופולארי יזכה רק אדם, שהוא כבר מוכר, 
ואם הוא לא מוכר – הסיפור שלו צריך להיות "בלתי ייאמן"  או צהוב במיוחד (עיין ערך מחלה/ /דיכאונות/התעללות מינית/ קריסה כלכלית/הצלה מאיזור אסון וכולי.)
ואם יש לו סיפור כזה, לרוב הוא לגמרי לא קשור למה שהוא רוצה לקדם, וסיפור זה עלול למסך 
ולגרום לו להיות מוכר, אך למוצר לא להיות נמכר….
ראיון אישי עם אמן שהצלחתו מוכחת, בודאי יתרום ויחזק אותה. אמן מוכר יכול גם להציב תנאים על מה הוא מוכן לדבר ועל מה לא (וידועים מו"מים על יציאה מהארון). למעשה כל אמן יכול להחליט על אסטרטגיה, משום שאם הוא הקפיד לשמור על חייו האישיים לעצמו, הכתב/ת לא ידע מה לשאול אותו. עם זאת, כדי להשיג כתבה לעתים אמנים רבים יוזמים חשיפה של סיפור אישי, שלא תמיד באה במקום.
לדעתנו אין מקום לחשיפה צהובה בראשית הדרך, בעיקר כשהיא לא קשורה לתוצר האמנותי.
יש מקום לחשיפה כשמדובר באמן מוכר שהנושא במילא ידוע (סכסוך נחמה/קליסקי באתניקס או יציאה מהארון של אמן שנטייתו המינית ידועה, רק טרם נכתבה בצורה ברורה בעיתון) ובשליטה של האמן מבחינת העיתוי והדרך. חשיפה אישית עושים רק ממקום של חוזק. 

איך גורמים לכך שהיכל התרבות יזמין את המופע שלי? 
 

לא אחת, בפגישות עם לקוחות חדשים הם משתפים אותנו בשאיפה שלהם ואומרים למשל "אני רוצה להיות כמו אמן X ואני רוצה שכל היכלי התרבות יזמינו את המופע שלי, האם יש לך את הקשרים להכניס אותי לשם?" בסבלנות אנחנו מסבירים להם שקשרים הם דבר מצוין, וזו אכן ההתמחות שלנו, ואכן יש לנו קשרי עבודה ואף עסקים עם לא מעט היכלי תרבות- אך אין בכך די כדי שהיכל תרבות יזמין את המופע. הזמנת מופע נעשית, כאשר המזמין בטוח כי הוא יכול למכור את הכרטיסים, וכאן חובת ההוכחה היא על האמן, והוא צריך להכין שיעורי בית…
כדי להגיע לתוצאה הרצויה לנו, עלינו להתחיל מהתחלה ולחשוב בכיוון הפוך. יש ליצור מופע ולקדם אותו כך, שתיווצר אצל המזמינים הפוטנציאליים תשוקה גדולה להזמין את המופע.
תוך כדי הופעות במקומות קטנים יותר, יש לעקוב אחר תגובות הקהל ולשפר את המופע, ורק לאחר שהוא מוכיח עצמו כמוצלח, להתחיל ליצור "טיזינג" לקהל יעד של קניינים, במשחק שיגרום לו להתעניין ולהגיע אלינו. אמן שכ"נודניק" מציע שוב ושוב את המופע שלו, נמצא בעמדה נחותה.  
נדרשת כאן השקעה (בהכנת מופע, בדאגה לכך שהוא אכן יופיע ובקידומו) והיא יכולה כמובן להיות הדרגתית וזהירה, אך היא הכרחית. 
במופע חדש אפשר להשקיע מאות אלפי שקלים על: נגנים, תלבושות, תאורה, בימוי, שכירת אולמות, שיווק, פרסום , יחסי ציבור ועוד 
אפשר גם להשקיע הרבה פחות על ידי בחירת אולם שיסכים לארח את המופע תמורת אחוזים בשלביו הראשונים, גיוס נגנים צעירים שמוכנים להיות שותפים למופע ולא רק שכירים בו, שימוש באמצעי קידום מאוד מדוייקים ומתאימים ועוד (אנחנו מסייעים ללקוחותינו להימנע מהוצאות מיותרות) . 
עם זאת, מבלי שהמופע יהיה קיים בפועל וייראה לעין, קשה יהיה לשכנע מנהלי היכלי תרבות, שהקהל שלהם יגיע למופע. אף אחד אינו רוצה לקחת סיכון, וכמו קהל רוכשי הכרטיסים, כך בעלי האולמות, יעדיפו להשקיע במופע מוכר, שהוכיח את עצמו. 
אם כך, במקום לבכות על העדר קשרים ופרוטקציה, על האמן לדאוג לבנות את עצמו כמותג מחוץ לממסד-  באמצעים ובמאמצים שלו, עם עזרה מקצועית או בלעדיה.  וכשיש לו הצלחות מוכחות לפנות בעדינות וללא לחץ- בעצמו או בעזרת עזרה מקצועית , לכל אותם גופים שיכולים להזמין אותו, מספיק שהוא יגרום לכך שהם ידעו על קיומו ועל הצלחתו וההזמנות כבר תגענה.
שהרי נאמר, יגעת ומצאת, תאמין! 
 

ב 19 השנים מאז נוסד אוצר תרבות ובעיקר ב 15 השנים בהם אנחנו מתמחים בקידום מופעים (וכמובן פסטיבלים, הצגות, ספרים ועוד), לא הכרנו אמרגן שמייצג מופע לא מוכר תמורת אחוזים. 
למעשה מסיבה זאת בדיוק פיתחנו את החבילה לקידום ראשוני של מופע ומופעים טובים שקידמנו, אכן מצאו אמרגן.
מופעים טובים משווקים בדרך הבאה: 
א. מופע של אמנים מאוד מוכרים שמתחילים בפסטיבל ואז מורצים על ידי משרד ההפקות שיש לו משרד יחסי ציבור צמוד. 
ב. מופעים שמפיקה משפחה שלמה המקיפה את האמן ומשווקים על ידי המשפחה. לעתים האמן משווק בעצמו. ישנם מופעים כאלו שנעזרו או נעזרים בנו מדי פעם. 
ג. אמנים שפותחים קופה – עם או בלי יחסי ציבור (כמובן שהרבה יותר קל עם!) ובעקבות ההצלחה נוצרים שיתופי פעולה עם משווקים/אמרגנים. 
ד. שירותי שיווק בתשלום. 
ה. ישנם כמה משרדים שמתמחים בשיווק מופעים לבתי-ספר. 
אמן שהשקיע רבות בהופעה וחושב שמייד יתנפלו עליה אמרגנים, משלה את עצמ או פשוט מפנטז. זוהי פנטזיה, כי יש המון מופעים בשוק ואף אחד לא מחכה לו. מידת ההשקעה בקידום צריכה להיות שווה למידת ההשקעה במופע. את הקידום הוא יכול לעשות בכוחותיו, אך הוא יחסוך הרבה זמן וכסף, אם ייעזר בגורם מקצועי. 
אנחנו התמחנו בקידום מופעים חדשים, כך שבנוסף ליחסי ציבור, אנחנו עוזרים גם בקידום המופעים הפתוחים ובשיווק ראשוני מול קניינים. יש לנו מקום לכמה מופעים בודדים. 

האם להתאים את האמנות שלי לקהל הצרכנים? 
לא אשכח איך לקוחה שלנו סיפרה שביקרה אצל מפיק גדול והוא הציע לה עכשיו לשיר בסגנון יווני, כי זאת האופנה כרגע.. זה לא התאים לה. אמנים מחפשים להתבטא. רק אתמול ישבנו עם לקוחות שסיפרו שלאמנות מהפכנית לוקח את הזמן שלה עד שהיא מתקבלת. חשוב מאוד שאמן ישמור על האמת שלו. האם עם אמת זאת אפשר לקנות במכולת? איננו אומרים ללקוחותינו כיצד ליצור…
לעתים בצפייה במופע נוכל לייעץ להוריד שיר זה או אחר, להתחיל בשיר אחר.. נדע לבחור איזו יצירת אמנות לשלוח לעיתונאים… נגיעות מאוד עדינות, עצות לא מתפרצות.
עם זאת, אם תשאלו אותנו לכלל אצבע- נאמר שאמן שמשקף את רוח התקופה יתקבל טוב יותר על ידי מבקרי האמנות, ואמן שמגיש לקהל חומר שיש בו שילוב בין חומר שהוא מכיר ויודע לספוג לבין חומר חדש, יתקבל היטב. אמן שיגיש חומר מיושן- לא יעורר עניין ואמן שיחדש יותר מדי, יתקשה להשיג קהל.
ישנה הגישה האומרת שלכל יצירת אמנות יש קהל. רצוי מאוד למצוא את הקהל הזה ולקדם מולו את האמנות שלך, כי כל אמן רוצה שאחרים יכירו ביצירתו. השאלה היא האם קהל זה מספק ומאפשר לעסוק באמנות כמקצוע. כמו תמיד רצוי למצוא את דרך הזהב בין היצירה שלך לבין הקהל שיכול לקבל ולצרוך אותה
רוצים לדעת איך מגיעים לקהל שיאהב את היצירה שלכם?

רוצה לגייס חסויות או כספים לפרויקט?

כאנשי יחסי ציבור, כמעט כל מוסד חדש שאנחנו מתחילים לעבוד איתו שואל אם אנחנו יכולים למצוא לו תורמים.   
עסקתי בעבר בגיוס חסויות עבור עמותת "הצל ליבו של ילד" ונגעתי בתחום גם במסגרת יחסי הציבור לתיכון "תלמה ילין" (בו למדתי לפני שנים) וגם במסגרת חברת מוסדות חינוך של עיריית תל-אביב, כשהמנהל האגף אז רצה לגייס חסויות לקייטנות. 
בשנים האלה ומאז למדתי כמה דברים בנושא, אליהם אתייחס בפוסט הזה: 
חסויות: ובכן זאת פנטזיה נחמדה לחשוב על גיוס חסויות. חסויות ניתנות בדרך כלל לאירועים המוניים – מהסוג שהיה לנו פחות בשנים האחרונות. נותן החסות מעוניין בחשיפה בקמפיין פרסום גדול, להיות על כל השלטים באירוע, פלאיירים ועוד. זאת עסקה לכל דבר. 
במסגרת חגיגות 40 השנה ל"תלמה ילין" גייסנו כמה מהספקים של בית-הספר לפרסום מודעת ברכות לבית-הספר. היתה חנות כלי נגינה שהיתה רוכשת תמיד מודעה בתכניות של הקונצרטים. מדובר פה בחסות, שיש לה פן עסקי לכל דבר. כלומר חסות היא עסקה. 
יש לנו לקוח שהוא קבוצת תיאטרון. ישנם לתיאטרון ידידים, אשר תורמים מדי שנה מודעות לתכנייה. אלו הם ידידים אישיים של התיאטרון. 
כאן אני מגיעה לנקודה הכי חשובה בגיוס כספים – הם דורשים גיוס קהילה סביב הנושא
קהילה זאת מקבלת דיווחים שוטפים מה נעשה עם כספי התרומות. קהילה שצריך לטפח. 
לפני שנים נפגשתי עם דוברת אוניברסיטת תל-אביב וליד החדר שלה היתה שורת דלתות שהשלט שלהן ציין "הוקרת התורם". אוניברסיטת תל-אביב משלמת משכורת לכמה אנשים שעוסקים רק בכך!
אז נמשיך עם גיוס כספים. 
גילוי נאות- אנחנו תורמים ומגייסים כספים לנושא הקרוב לליבנו והוא הנושא של "זכויות אדם בתחום בריאות הנפש". אני מגייסת כסף לפרסום ממומן בנושא בתוך קהילה שבניתי לצורך כך בקבוצת ואטסאפ. מדובר בחברים שהנושא מאוד קרוב לליבם.  זה המקום לציין שאנחנו כמדיניות לא תורמים להדסטארטים בתחומי התרבות, זהו תחום הפרנסה שלנו ואנחנו מקבלים המון פניות ואין דרך להעדיף אחד על האחר. כל אחד ומדיניות התרומות שלו וחשוב לכם כמגייסים להכיר את המדיניות של כל אחד בקהל שלכם. 
זה נכון שקל יותר לגייס כספים לנושאים של רווחה וטיפול בנזקקים. קל יותר לגייס כספים לבניינים שנושאים את שם התורם, אבל גם זה לגמריי מקצוע. 
לפני כמה ימים נתקלתי בפרסום ממומן של מגייסת כספים בשם שרה רוזנבוים ובחרתי להוריד את המדריך. 
היא מדברת על כך שמגייסים כספים לתוצאה ולא לפרויקט. (לא לבית חולים, אלא להצלת חיים). מסכימה איתה. 
ומה עם תרבות? חינוך לתרבות ותמיכה באמנים צעירים – נראה קל יותר. מהכרותנו עם קרן כזאת, מנהלת הקרן משקיעה המון מאמצים בקרבה לאותם תורמים פוטנציאלים. 
 לגייס אנשים לתחום של תרבות, שיתרמו לכך שיתקיים קונצרט/הצגה וכולי, זה יותר קשה. לכן תזמורות/תיאטראות מקימים חוג ידידים שהוא בעצם מועדון חברתי, אותה קהילה עליה דיברתי. 
מניסיוני, הדבר הקריטי בהקמת חוג ידידים הוא מציאת אותו אדם (לרוב אישה), שיהיה לה זמן להתמסר לנושא ותסחוף אחריה את כולם. 
קרנות- כן יש קרנות שתורמות כספים לתרבות. חשוב להכיר ולעקוב ולפנות אליהן (מפעל הפיס, קרן יהושע רבינוביץ ועוד). 
גם משרד התרבות מקצה כספים לפרויקטים על פי הקריטריונים שלו. 
אם כך בתחום התרבות חשוב להכיר את כל הקרנות ולפעול מולן בדיוק בדרך שהן מבקשות. 
אפשר כמובן לטפח יחסים ארוכי טווח עם חובבי תרבות ובהמשך לנסות בהתמדה ועם תשומת לב וכישרון לגייס כספים. 
מה לגבי הדסטארט? כמי שליוותה פרויקטים שהצליחו וכאלו שלא הצליחו, גם הדסטארט תלוי בכך שתהיה לכם קהילה. בהדסטארט יתמכו חברי משפחה, חברים ומעריצים. 
ישנם גם הדסטארט בתחומי רווחה שתורמים להם אנשים ללא הכרות אישית. ראיתי הדסטארט לטובת ילדים שאמם נרצחה, לא עלינו והוא גייס מליונים. 
להעלאת ההצגה/הוצאת אלבום ועוד, אני מאמינה שלא יתרמו כאלו שלא מכירים אתכם. 
יזם תרבות שמלווה אנשים להדסטארט אמר לי בעבר, שאדם שיש לו את הכסף לפרויקט, עדיף שלא יעשה הדסטארט. 
באופן כללי אנחנו בעד שאמנים יקדמו את עצמם וירוויחו וגם שמוסדות תרבות ימקסמו את האפשרות להרוויח. אני מניחה שגם משרד התרבות בודק זאת. 
הדרך להרוויח עוברת דרך קידום. קידום כמובן מעלה את המודעות לקיומכם וייקל גם על גיוס כספים.