יום רוסיה 	 האדונית והרוכל הרשמה לניוזלטר יחסי ציבור עשה זאת בעצמך

Blogger Twitter Youtube Facebook



רותי תמיר

 השחקנית והפנטומימאית רותי תמיר  במופע חדש:


מאחורי המילים
מופע קומי על הפואנטה שבפנטומימה

כולל הומאז' מיוחד למאסטר מרסל מרסו
ערב סיפורים קצרים ללא מילים, במופע קומי פיוטי מקורי, של רותי תמיר, פנטומימאית ושחקנית. עוד במופע: לאן נעלמו המילים מעולם הפנטומימה ומה אנו בעצם אומרים כשהגוף שלנו מדבר.

כשלהקת שחקנים מאיטליה הופיעה בפני המלך לואי ה- 14 והפילגש שלו, הוא הרגיש כי הם שמים ללעג את העלמה ולכן אסר את הדיבור בתיאטרון (פרט לתיאטראות שהיו תחת חסותו הקומדיה הצרפתית והאקדמיה למוזיקה ומחול), ובמשך 90 שנה היה הדיבור בתיאטרון בצרפת אסור.
אמנים הם עם המחפש פתרונות וכך החלה להתפתח אמנות במה שבה המשחק מלווה בג'סטות גוף גדולות ללא דיבור. המילה פנטומימה עצמה מקורה במילים יווניות שפרושן- להציג ולחקות הכל. בתחילת המאה ה 19 שוב נאסר הדיבור בתיאטרון בצרפת, הפעם על ידי נפוליאון. השחקן בן התקופה, ז'אן-גאספאר דבורו  שיחק בהצלחה אדירה את הדמות הענוגה של פיירו בעל הפנים הלבנות, ופיתח מאוד סגנון המשחק הזה. מאה שנה אחריו השחקן מרסל מרסו  אשר למד טכניקת אשלייה ומשחק מהמאסטר אטיין דקרו, אימץ את דמותו של פיירו, שילב אותה עם דמות הנווד הקטן של צ'רלי צ'פלין, והפך לפנטומימאי הפופולארי ביותר בעולם.

מחווה מיוחדת לאמן יהודי זה, שנפטר לפני שנים אחדות משלבת אמנית הפנטומימה הישראלית רותי תמיר- שהיא בין הנשים הבודדות בעולם העוסקות בתחום משחק ייחודי זה – במופע המקורי שלה "מאחורי המילים" הכולל בתוכו סיפורים קצרים ללא מילים, בהם גם שני "ציטוטים" של קטעים מפורסמים של מרסו.
"אין זה מקרה שהמופע שלי עולה במקביל לסרט "הארטיסט", אומרת האמנית שעוסקת מזה 20 שנה בתחום התיאטרון הפיזי, בארצות-הברית, צרפת וישראל, אך מיעטה להציג מופעים על טהרת הפנטומיה. "אנחנו חיים בתקופה מאוד מהירה, תזזיתית, צינית,  ואני מרגישה געגוע וכמיהה מצד הקהל  לשקט, לאמנות טהורה, לפיוטיות נטולת אלימות, בלי לוותר על הומור, ורוח שטות (ורוח שטות הוא מה שמוביל את הלך הרוח היצירתי שלי) . מסיבה זו  אני מעלה מופע כמעט ללא תפאורה, ללא החלפת תלבושות או פירוטכניקה, בו הקהל יכול להפליג על כנפי הדמיון ולהפוך לחלק פעיל מהחוויה"
ועדיין – כיום מרגישה תמיר שיש צורך במעט תיווך בין האמנות לקהל ובדומה לקונצרט מוסבר היא משלבת בין הקטעים את סיפור ההיסטוריה  של הפנטומימה וכן מעלה השוואה משעשעת אך מדוייקת של ההבדלים בין תיאטרון ללא מילים, מחול ופנטומטימה.

רותי תמיר, אשר בילדותה למדה בבית ספר למחול בת דור, היא בוגרת תואר ראשון בתיאטרון של אוניברסיטת פלורידה ותלמידתם של ג`ונתן וולקן (פילובולוס) ותיאטרון המלאך המשוגע בפאריז.  רותי היא שחקנית, במאית, מורה  וכוריאוגרפית פעילה השואבת השראה מהאמנים:  דני קיי, פרד אסטר, ג'ין קלי, באסטר קיטון, דונלד אוקונור, לוסיל בול וצ'רלי צ'פלין ומרתה גרהם (לאו דווקא בסדר זה)

בין יצירותיה בתיאטרון הפרינג:'  איגרוף,(1997)  בובי וגוני (1999), אושר! (2002),

מימה-נטו (2004) הראשים( 2004), ספר אישה בית (בעקבות דמויותיו של עגנון 2010), ועוד ועוד. בימים אלו היא עובדת על יצירה חדשה לילדים המשלבת פנטומימה וטקסט. לנוחיותכם מצורפת ביוגרפיה.