הרשמו לניוזלטר
  
  
  
  
סקר
מדוע נרשמת לניוזלטר אוצר תרבות?
אני אוהב/ת מופעי תרבות איכותיים
אני אוהב/ת לקבל הנחות והטבות
הבנתי שבניוזלטר הזה יש דברים מיוחדים ואחרים
חברים המליצו
ראיתי קישור/ באנר פרסום מעניין, נכנסתי ונרשמתי
אני מקבל ניוזלטר אחר שהמליץ ונראה לי מעניין
קיבלתי את הניוזלטר לתיבה בעבר, אהבתי ונרשמתי בהמשך

הצג תוצאות
לרשימת הסקרים הקודמים
נכתב ביוני 2006, עודכן יוני 2009
יחסי ציבור לאמנים איכותיים

 לפרוץ אל המודעות הציבורית


האם שווה לחשוף את החיים האישיים היותר כואבים שלנו כדי לקבל חשיפה ליצירה שלנו בעיתונות?

לא חייבים להיות איש יחסי ציבור ותיק כדי להבין שכדי לזכות בכתבה גדולה בעיתון צריך להיות אחד/ת מהנ"ל
א. מוכר/ת מאוד מאוד ובעל היקף פעילות אדיר (שרי אריסון- מדברת על מה שהיא רוצה בעיתון. את המסר הרוחני שלה יתקשו להעביר אנשים פחות מוכרים)
ב. מוכר ומוכן לדבר על נושא סנסציוני (אמנים מוכרים מדברים על התמכרות להימורים או על מחלת הסרטן ממנה החלימו
וזוכים לשער ב 7 ימים או בסופשבוע מעריב)
ג. פושע שנחשף או אדם לא מוכר ובעל סיפור בלתי ייאמן כמעט ומאוד מאוד סנסציוני (סופרת מספרת ב 7 ימים איך כיצד סעדה שני בני זוג שלה שהיו חולים בסרטן והספר שלה מוזכר בסוף הכתבה בשלוש שורות)
אז מה יעשה אמן שרוצה לפרוץ ובגדול? האם יהפוך את עצמו מתאים לסעיף ג'?

חשבתם שהתקשורת אוהבת לכתוב על דברים חדשים? זה נכון בערבון מאוד מוגבל. אני נוכחת יותר ויותר, שהעיתונות אוהבת דווקא את מה שמוכר. מה שהיה הוא שיהיה. חדשות הן דבר נצרך בהחלט, אך שהן תתייחסנה לאמן מוכר. 
אז איך מקדמים אמן מאיכות גבוהה, שאינו סלב ל 5 דקות? מה ת/יעשה אמן/ית שרוצה לפרוץ? האם עליו/ה לנבור בעברו ו"להמציא" את כל הצהוב שנגיש ומרגש? רבים ילחצו עליו/ה לעשות זאת, האם זה נכון?

הדעה החד משמעית שלי היא – לא!   לרוב הנתונים הצהובים מוצגים בשטחיות- חליתי, נבגדתי, הייתי לא מקובל, לעגו לי. ובכל הקיטורים והבכי האמנות מאבדת כל ערך. בנוסף למדתי שהמידע הראשוני או הצהוב על אמן הוא זה שנשאר ונדבק , גם כשהוא הופך למוכר. אם אמן/ית הודה שהוא התמכר/ה להימורים/קוקאין, תמיד יזכרו ויזכירו זאת. דרך הלבנים הצהובות אולי רחבה ונוחה, אבל היא מלאה בסכנות...

אז איך בכל זאת יכולים אמנים טובים להגיע להכרה, אם הם אינם משתתפים בתחרות עתירת רייטינג או מוכרים סיפור מסמר שיער? כשהם המחליטים על התדמית שברצונם לקדם ואינם נכנעים לתכתיבים ולדרישות התקשורת.

  • עשייה- אי אפשר להתעלם מגודל. הפסנתרנית הנפלאה אסתרית בלצן, אם כל הקונצרטים המוסברים, סיפרה לי שהיא זכתה לכתבה ב" 7 ימים" ב"ידיעות אחרונות" , כשאי אפשר היה להתעלם ממספר המשתתפים בקונצרטים שלה.
  • התמדה- תקשורת עקבית ולא מנג'סת מול עיתונאים שלומדים להכיר ולתת אמון באמן/ית החדש/ה ובאיכותו/ה. על האמן/ית להבין שאין פריצה ביום, ושיש להשקיע רבות בפעילות מול התקשורת להשגת תוצאות. חשוב לעקוב אחר עיתונאים שגילו עניין ולמצוא את העיתוי הנכון לחזור אליהם.
  • יצירתיות ומהירות תגובה –איש/ת יחסי ציבור טוב/ה ת/יידע להגיב מהר לפנייה של עיתונאי הסובל מ"יובש" בחומרים, לזהות עיתונאים שתחומי העניין שלהם קרובים לפעילות האמן/ית ולמצוא את הנישות להחדיר את העשייה החיובית והאיכותית לתקשורת, כשהי/וא זה השולט/ת על המסר

כמשרד שמקדם אמנים איכותיים אנו מומחים בנושא. את/ה מוזמן ליצור קשר ונשמח לענות לשאלות במייל או בפגישה

ליצירת קשר