יום רוסיה 	 האדונית והרוכל הרשמה לניוזלטר יחסי ציבור עשה זאת בעצמך

Blogger Twitter Youtube Facebook



מאת הילה קומם, עודכן אוקטובר 2013
כמה זמן לוקח לפרוץ לתודעה הלאומית, עם מעט משאבים?

השבוע קרה מהפך בעיר גבעתיים. למרות שראש העיר הקודם ראובן בן שחר מילא את העיר במשך 5 שנים בשלטים על כל מה ששיפץ ובנה, נבחר ראש עיר צעיר רן קוניק*. איך זה קרה? קוניק הוא ספורטאי תחרותי והוא סימן לעצמו מטרה. כספורטאי שהתקדם והיה לראש מחלקת החינוך בעירייה, היתה לו אג'נדה חינוכית. הוא עזב עזב את תפקידו הציבורי  ורץ למועצת העיר, כשהוא מתפרנס מעסקים פרטיים. היתה גם השקעה כספית בקמפיין  680 אלף שקלים, אותם השיג מתרומות, משאבים אישיים והלואות. זה אינו נחשב סכום גדול בכלל למערכת בחירות. ןקראנו גם על מועמדים (שלא זכו) שההשקעה שלהם נספרה במליונים. רן קוניק עשה עבודת יחסי ציבור טובה, כולל עבודה אישית. הוא עשה חריש עמוק בין התושבים והכיר רבים מהם. כך הכיר אותנו, למשל. תושבים פנו אליו והוא הצליח לדאוג להם במסגרת המועצה. מהכרותנו קוניק הוא אדם חיובי וישר ואלו הן חדשות טובות, שהוא הצליח. וזה בהחלט אומר, שאפשר להצליח , לפרוץ ולהגיע, גם כשאתה מתחיל ללא קשרים.  

מה זה אומר עלייך? וכמה זמן ייקח לנושא שלף לפרוץ בקנה מידה לאומי?

יש לכך הרבה גורמים. אנחנו נתייחס לפריצה של תחום/אמן, שאינו מגובה בהמון משאבים. שכן עם כסף אפשר לפרוץ למודעות הלאומית תוך חודש ימים – כמו שעשתה חברת אורנג' כשנכנסה לראשונה לישראל.

מהם אם כך הגורמים?

א.      האם הנושא רלוונטי לכלל האוכלוסייה. לדוגמא  מלחין מודרני שהיצירה שלו לא נגישה לרוב האוכלוסייה יתקשה לפרוץ לתודעה אם לא יהיה מעורב בפעילות שמעניינת את כלל האוכלוסייה. המלחין אריק שפירא למשל זכה בפרס ישראל, אך קשה לי להאמין שהאדם ברחוב יכיר את השם. מצד שני הוא מוכר בתחומו ובקרב אינטלקטואלים וייתכן שדיו בכך ולא מעניין אותו להגיע ל"מסעודה משדרות" כמו שחשוב לאלכס גלעדי מ"קשת".

ב.       עד כמה ישנה התנגדות לחשיפה. במקרה של תחום הפסיכיאטריה- מדובר בתעשייה עתירת כסף  . כפי שראינו גם עם משאבים מועטים, קבוצה נחושה של אנשים יכולה לפרוץ התנגדות גדולה במאמץ מתמיד לאורך זמן. ההישג הוא אדיר, אך יש עוד הרבה מה לעשות. בהשוואה לעולם האמנות ניתן לומר שהרדידות והשטיחות של תרבות הרייטינג מהווים התנגדות לחשיפה של חומרים איכותיים ועמוקים יותר. והנמשל להצלחה שאני מתארת הוא אמן שלאורך זמן ובנחישות דואג להיחשף ולהגיע לקהלים, עד שעצם היקף פעילותו פורץ את מחסום התקשורת. דוגמא שאני אוהבת להביא לכך היא אסתרית בלצן, שכתבת ידיעות אחרונות לשעבר אילת נגב הגיעה אליה אחרי ששמעה על האולמות המפוצצים בקהל שהיא מעבירה לו קונצרטים מוסברים של מוזיקה קלאסית.

ג.       כמות המשאבים- פרסום הוא מכפלה של איכות מול מאמץ (וכסף לצורך העניין הוא סוג של מאמץ, וכנ"ל עבודת קידום). מוצר מזיק יזדקק ליותר כספי פרסום כדי להצליח. מוצר איכותי יקודם גם מפה לאוזן. בכל זאת יש צורך במאמצים ובכסף כדי להניע את הגלגלים, וככל שההשקעה החודשית קטנה יותר, כך המאמץ ייקח זמן רב יותר.

ד.      עבודה מאורגנת- כשמשתמשים ביצירתיות וקשובים להלך הרוח ברחוב , למה שנחוץ ודרוש לעיתונאים מחד ועוד יותר חשוב לקהל היעד, ניתן לקצר תהליכים.


לסיכום – גם אמן קטן ואיכותי יכול לפרוץ ולהגיע לקהלים רחבים. כדי להתגבר על התנגדות תרבות הרייטינג ועל המשאבים המועטים יש צורך להיות קשוב לקהלים, למצוא דרכים להגיע אליהם (מבלי לפגוע באיכות), להיות יצירתי ובעיקר לפעול בעקביות ובהתמדה, להתייחס רק להצלחות ולא לתת לכישלונות להפיל אותנו. אמן שמאמין בדרכו ויש לו מה לתת, ואשר מקדם את עצמו בעקביות ומקצה לכך משאבים, יוכל בהחלט לפרוץ. ואם מאוד חשוב לו להגיע למודעות לאומית, הוא יכול לעשות זאת אנחנו מאמינים שהוא יוכל לפחות להגיע לאותם 50% שאינם צופים באח הגדול – וזו חשיפה אדירה.

רוצים לשמוע איך נוכל לעזור לכם להתגבר על התנגדויות בדרך להכרה ציבורית?

אנא פנו ליהודה קורן 052-3350928.
yodak8@smile.net.il לתיאום פגישה

בהצלחה, צוות אוצר תרבות

 *יש לציין כי הוא רן קוניק הוא ידיד שלנו ויהודה תמך בו וגם ייעץ פה ושם כל התקופה, למרות שאחרי הבחירות כבר היינו תושבי קרית אונו.