פסטיבל סולם יעקב חלילים בגרוב חפציבה זר אביב הרשמה לניוזלטר יחסי ציבור עשה זאת בעצמך

Blogger Twitter Youtube Facebook



נכתב ביוני 2006
אחריות עסקית להצלת התרבות

בעשור האחרון העולם העסקי הבין כי נטילת אחריות לקהילה, אינה רק חלק מאחריותו ליצירת קהילה אזרחית בתקופה בה המדינה עסוקה בהפרטת מוסדותיה, אלא אף הכרח עסקי. מהלך זה תורם לעסקים ולחברות במישור התדמיתי וגם במישור הפנים ארגוני:הזדהות העובדים עם הארגון והנעתם למעורבות ולאכפתיות. בתקופה זו אנו עדים במקביל לפריחה של עמותות שונות, אשר מתוך כוונות טובות לסייע למעוטי יכולת דואגים להסעדתם ולתרומות של מזון ומצרכים. לעמותות אלו אין תשובה אמיתית לצמצום הפערים החברתיים, מכיוון שאותם חסרי יכולת יתדפקו על דלתם שבוע אחרי שבוע, בהעדר הידע כיצד להרוויח את לחמם ואת כבודם בעצמם. בעידן של קיצוצים בתרבות, בו אמנים רבים- נשמתה של כל חברה, עלולים למצוא עצמם במצוקה אמיתית, מאמר זה מציע דרך חדשה ויצירתית לשילוב של קהילה ועסקים. תקציב התרבות של מדינת ישראל עומד על 0.125 מתקציב המדינה, פרומיל ורבע. הוא נמוך בשיעור ניכר מאשר בדמוקרטיות במערב. כך לדוגמא התמיכה הציבורית בתרבות בשוויץ הגיעה ל-8.8% (1995) , בניו-זילנד ל – 2.4% ובצרפת ל – 1% מסך התקציב. שיעור ההכנסה העצמית שלמוסדות התרבות באירופה קטן לאין שיעור משיעור ההכנסה העצמית של מוסדות התרבות בארץ. בארץ ישנם תיאטראות, תזמורות ולהקות מחול שהכנסתם העצמית מגיעה לסביבות ה 50%, בעוד שבאירופה שיעור ההכנסה העצמית אינו עולה על 5-10%. גם בשיעור כה גבוה של הכנסה עצמית מתקשים מוסדות תרבות לשמור על יציבות ופריחה ונלחמים על הישרדותם. עובדה זו צריכה וראויה להטריד את בעלי העסקים שכן הקשר בין פריחה תרבותית לבין פריחה כלכלית ידוע. דו"ח של חברת המחקרים מקינזי משנת 2001 מצא כי תמיכה ציבורית בתרבות מניבה רווחים כלכליים, שהם הרבה מעבר לתרומה להתפתחות התרבותית. התמיכה הציבורית של מדינת ניו-יורק בתחום התרבות והאמנות הניבה החזר השקעה בצורת הכנסות ממיסים בשיעור של 700%. כלל זה תקף גם בעסקים- שילוב של עשייה והעשרה תרבותית בפעילות עסקית תורמת באופן ישיר ליצירתיות ולפריחה של עסקים. מה שהמדינאים שלנו לא השכילו לראות וליישם, יוכלו ליישם בעלי עסקים חכמים, שיוכיחו אחריות חברתית על ידי ייזום של אירועים תרבותיים תדמיתיים איכותיים. הצעתי לעסקים היא לבחור בעשייה קהילתית שתוביל את החברה כלפי מעלה למקום של יצירה והשראה, במקום לתמוך במפעלי צדקה למינהם, שלמעשה מנציחים את העוני ואת הפערים החברתיים, בנותנם לרעבים דגים ולא חכות לדוג בעצמם את הדגים עסקים אלו יצאו נשכרים, מכיוון שעצם קרבתם לתרבות, תתרום ותעשיר אותם ואת עובדיהם. היתרונות לכך רבים: בידול תרומה תדמיתית לעסק כתומך בתרבות העשרה ותרומה ליצירתיות של המנהלים בעצם קרבתם לאמנים. הזדהות עובדים עם המטרה, העשרתם אפשרות ליצירת אירועים בעלי תוכן המשקף את חזון החברה באמצעים אמנותיים. עזרה ממשית להצלת התרבות בישראל. במדינה :"נורמלית" התרבות והכלכלה צומחים יד ביד הדרכים לעשות זאת רבות ויצירתיות, וניתן להתאימן בנקל לחזון החברה. מנהלים בעלי חזון אשר יבינו את חשיבות קיום התרבות לפריחת הכלכלה, ואשר יפעלו להשגת מטרות בעלות ערך אלו, יצאו נשכרים.

 

--------------------------------------------------------------------------------

* פורסם ב"הארץ" ב 12-6-06. לפי אותו פרסום, התקציב יהיה דומה לחמש שנים הבאות. ( ב-2007 - 430 מיליון שקלים; ב-2008 - 445 מיליון שקלים; ב-2009 - 450 מיליון שקלים; וב-2010 - 450 מיליון שקלים) .